שאלות ותשובות

נושאים: הנקה ושימוש במוצץ, דלקות גרון - PFAPA, חיסונים לתינוק, קרוהן של המעי הדק, ציסטיק פיברוזיס, תוסף ברזל, כתמים, פוזל הצידה, שדיים לבן, אמא בעבודה, ילד בבית, פטרייה בפה, הליכה על קצות האצבעות, אקנה, מסרב ללכת לבית הספר, ניצול תור ביעילות, חיסונים ואסטמה, דבש לתינוק, רקטום "נופל", תפרחת חיתולים קשה, מחלה לאחר טיול, כינים, שיעור יתר, אספרגר, מריבות עם ילד, חיסון נגד וירוס הרוטה

שאלה בנושא כינים

21. כינים - ביתי בת ה-7 נדבקת מכינים כל יום מחדש! ניסיתי את כל התכשירים כולל התכשירים האקולוגיים שלא הוכיחו את עצמם מעבר לאחרים. שאלתי האם השימוש החוזר בתכשירים למינהם עשוי לפגוע לה בעור הקרקפת? האם יש סיכוי שחלק המחומרים כתוצאה משימוש חוזר ותכוף יכנסו למחזור הדם?.

כינים הינן חרקים קטנים אפורים באורך של 2-3 מילימטר, הזוחלות מהר מאוד וקשות לזיהוי. הן חיות בשיער ועוקצות את הקרקפת כדי למצוץ דם להזנתן. הן מדביקות את הביציות שלהן על השיער. בניגוד לקשקשים, הביציות הללו דבוקות לשיער ואינן נפרדות ממנו בקלות. ניתן לזהות את הביציות בקלות רבה יותר מאשר הכינים עצמן, בשל צבען הלבן ומספרן הרב. הביציות נמצאות בעיקר באיזור האחורי של הצוואר ומאחורי האוזניים. גם הכינים וגם הביציות גורמות לגירוד ולפריחה.

כינים חיות אך ורק על בני-אדם. הן מועברות בקלות בשימוש של כובע, מסרק או מברשת של פציינט נושא כינים או אפילו ע"י מגע קרוב. כל בן-אדם יכול להדבק למרות היגיינה טובה ולחפיפת ראש לעיתים קרובות. הביציות בוקעות לכינים תוך כשבוע.

ניתן להיפטר מהכינים ע"י שמפו טיפולי, המיועד לכך. רוב התכשירים מיועדים לשימוש על שיער יבש. יש להוסיף מעט מים פושרים ולהקציף למשך כעשר דקות. לאחר מכן, ניתן לשטוף את השיער ולייבשו. השמפו אמור להרוג הן את הביצים והן את הכינים, אך כדי למנוע הישנות הכינים מומלץ לחזור על הפרוצדורה לאחר שבעה ימים. מומלץ להרחיק את הביציות מהשיער לאחר כשמונה שעות מהחפיפה, כדי להיות בטוחים שהביציות מתו. ניתן לעשות זאת ע"י שימוש במסרק מיוחד או אפילו אחת אחת. ניתן להקל על פרוצדורת הוצאת הביציות ע"י שימוש בנוזל העשוי מחומץ ומים (חצי-חצי). ניתן לעשות זאת לאחר שהתערובת נמצאת כחצי שעה על השיער העטוף במגבת. החומרים המאושרים בטיפול נגד כינים הינם בד"כ בטוחים מאוד ואינם נכנסים למחזור הדם בצורה משמעותית או מסוכנת.

כפי שנאמר, לאחר טירחה זו, הכינים והביציות מתו. אם הכינים חוזרות, כמו במקרה של ביתך, זה בד"כ אומר שהילדה באה במגע עם ילדים אחרים עם כינים, או שהשמפו לא היה על השיער מספיק זמן (כל עשר הדקות).

מומלץ לנקות את הבית: כינים אינן מסוגלות לחיות מחוץ לגוף האדם יותר מ-24 שעות. יש לשאוב את החדר. צריך לטבול את כל המסרקים והמברשות במשך שעה בתערובת עשויה מהשמפו נגד כינים. צריך גם לכבס את כלי-המיטה במים חמים.

נקודה נוספת חשובה: בדקי את כל בני-הבית וטפלי במקרה הצורך. אם ילד נוסף בבית מידי-פעם חולק את מיטת ביתך, הוא קרוב לוודאי נושא כינים. הזכירי לביתך לאחר הטיפול כי אסור לה לחלוק כובעים ומסרקים עם ילדים אחרים.

ואל תתביישי : לפעמים כדי למנוע הידבקויות חוזרות ונשנות, כדאי לדבר עם המורה שתודיע לכל הורי-הכיתה על ילד/ה עם כינים (בעילום שם) בכדי שכולם יבדקו את ילדיהם ובמקרה הצורך יעשו "מבצע כינים": אם כל הילדים מטופלים באותו היום, הסיכוי להידבק מחדש מופחת בהרבה.

שאלה בנושא שיעור יתר

22. שיעור יתר - גיליתי לאחרונה אצל ביתי בת ה- 7 שיעור יתר במקומות אינטימיים ונלחצתי מאד מאד. נגשתי לרופא הילדים והוא הפנה אותנו לבדיקות הורמונליות. מה פשר התופעה והאם ניתן לעצור אותה?

ביתך יכולה לפתח את הסימנים הראשונים של התבגרות, אך ייתכן גם כי מדובר במקרה של מה שנקרא אדרהנרקה (Adrenarche). ואסביר:

התבגרות היא התהליך של התפתחות פיזית ורגשית, המביא את הילד מהילדות לבגרות. התבגרות מתחילה בד"כ לא מוקדם מגיל 7-8 בבנות, ו-9 בבנים. בממוצע, גיל התחלת ההתבגרות הוא 10 בבנות ו-12 בבנים. לכן, במקרה של ביתך, למרות שזה נראה מוקדם, זה לא בהכרח בלתי-תקין להתחיל התבגרות בגילה.

לעומת-זאת, אדרהנרקה מתייחס לשלב של הבשלה של בלוטות יותרת הכליה. תהליך זה מופיע בד"כ בין גילאים 6-10 שנים והוא קשור להתבגרות אך הוא שונה מהבשלת בלוטות המין (אשכים ושחלות).

אם לביתך בעיקר שיער מיני, ללא התפתחות שדיים, קרוב לוודאי כי המדובר באדרהנרקה יותר מאשר התבגרות אמיתית.

התפתחות מוקדמת מידי של אדרהנרקה אינה תמיד מובנת, אך שכיחה יותר בילדים שסבלו מפיגור גדילה תוך-רחמי, או בילדים הסובלים מהשמנת-יתר. בילדים רבים, מדובר בוואריצייה של התפתחות תקינה שאינה דורשת התערבות טיפולית. ובכל-זאת, אם השיער מיני מופיע בגיל מוקדם מאוד, כדאי שהילדה תיבדק ע"י רופא אנדוקרינולוג ילדים, שידע לאבחן בין אדרהנרקה מוקדם לבין התבגרות מוקדמת ולמצבים נוספים שחובה לשלול.

שאלה בנושא אספרגר

23. בני בן ה- 10 סובל מאוטיזם קל הנקרא במונחים רפואיים "אספרגר". הוא הולך לבית ספר רגיל ומצטיין מאד בלימודים. אולם מבחינה חברתית ומנטלית אני רואה שהתפתחות, גם על סמך בדיקות רפואיות, מאד מאד ילדותי. מצד אחד הוא ממש גאון ומצד שני ממש ילדון למרות גילו. אני אובדת עצות האם לשנות לו לו את המסגרת הלימודית כי הפערים בינו לבין בני גילו גדלים או שמא בשלב מסויים זה יתאזן?

תסמונת אספרגר היא מחלה נוירולוגית המתאפיינת בקושי באינטראקציה חברתית, אובססיות, יכולת מילולית יוצאת-דופן ומנרייזם. התסמונת היא חלק מספקטרום רחב של הפרעות התפתחותיות ולעיתים נקראת "אוטיזם עם תיפקוד גבוה".

כמו רוב ילדי האספרגר, מתקשה בנך בקשרים חברתיים וכתוצאה מכך עלול גם להתקשות ברכישת-חברים בכיתתו או בסביבתו. בצורה יוצאת-דופן, אין לילדי-אספרגר איחור מילוי-התפתחותי משמעותי. ההיפך הוא הנכון: לעיתים קרובות יש להם אוצר מילוי עשיר בהשוואה לילדים בני-גילם (לכן הרגשתך כי בנך הוא סוג של "גאון"). ילדי-אספרגר לעיתים קרובות מראים התעניינות אובססיבית בנושא מסוים ומעט התעניינות בנושאים אחרים. המנייריזם שלהם גורם לעיתים קרובות להתנהגויות יוצאות-דופן, כמו דפיקות ידיים, או תנוחות מסיימות, הנותנות הרגשה כי הילד מסורבל.

ברגע זה, אין ריפוי ידוע לתסמונת. לעיתים קרובות, ילדי-אספרגר הופכים למבוגרים הנותנים רושם של מוזריות, או אקסצנטריות. ובכל-זאת, ניתן לעשור להם בצורה משמעותית ביותר ע"י טיפול של קואצ'ינג של כישורים חברתיים, טיפול התנהגותי והתערבויות שונות פסיכו-סוציאליות.

אני מאוד ממליץ על ייעוץ אצל מומחה עם ניסיון בתסמונת, כמו פסיכיאטר ילדים או נוירולוג ילדים. יש תקווה כי ניתן יהיה לעזור לבנך ולהביאו לפוטנציאל הגבוה ביותר שלו.

פרופ' פרנסיס מימוני